משכיל לדוד, ויקרא כ״ה:מ״א

מהדורה: ויניציאה, תקכ"א

מפרשים:
41 ובניו עמו אר״ש וכו׳ ההרגש הוא ממלת עמו דיתירא היא לכך מפרש דה״ק ויצא הוא ובניו שעד עתה היו עמו כמו שדרשו כי טוב לו עמך עמך במאכל וכו׳ ומה שלא הזכיר כאן רק מזון הבנים ה״ה מזון אשתו אלא דנפ״ל מקרא אחרינא ויצאה אשתו עמו כמ״ש שם רש״י ובפ״ק דקדושין עביד צריכותא דאי איתמר אשתו ה״א דוקא אשה דלאו אורחא לאהדורי אפתחי ואי אשמועינן בנים משום דקטנים נינהו ולא בני מיעבד ומיכל נינהו:
42 ואל אחוזת וכו׳ אל כבוד וכו׳. נראה דנסיב לה אליביה דר״מ דסבר דחוזר לשררה שהיה מוחזק בה והיינו דמסיים בה אחוזת חזקת. ואף על גב דר״י ס״ל דאינו חוזר לשררה וכ״פ הרמב״ם מ״מ רבינו נקט כוותיה דר״מ משום דיתורא דקרא מוכח כוותיה: